ונח דמי המפתח צמח במערכת השכירות הישראלית כחלק מהסדר משפטי ייחודי שהתקבע עוד בתקופת המנדט הבריטי, והמשיך להתקיים גם לאחר קום המדינה. בעיקרו של דבר, מדובר בתשלום חד-פעמי משמעותי שמשלם שוכר לבעל הדירה כדי לקבל זכות שימוש יציבה וארוכת טווח בדירה, לרוב במחיר שכירות נמוך ומפוקח. במקביל, נוצרת לשוכר מעין "זכות מעין קניינית" שמקנה לו יציבות מגורים ואפשרות להוריש או להעביר את הזכויות לאחרים בתנאים מסוימים. כאשר מדובר בדיור ציבורי דמי מפתח מקבלים משנה תוקף בשל האופי הסוציאלי של הזכויות המוענקות.

בעוד שדיור פרטי מבוסס בעיקר על חוזים מסחריים קצובים בזמן, הרי שדיור ציבורי – כלומר דירות בבעלות המדינה או החברות הממשלתיות כמו עמידר ועמיגור – מעניק לאוכלוסיות מוחלשות זכות מגורים קבועה יחסית, שאינה מתבטלת עם תום חוזה שכירות רגיל. כאן נכנסים לתמונה דמי המפתח, המהווים לעיתים שער כניסה לזכות מגורים בתנאים מועדפים, ולעיתים אף הופכים לנקודת מחלוקת סביב שאלת הבעלות האמיתית בדירות הללו.

המורכבות המשפטית והחברתית סביב דמי מפתח

המעמד המשפטי של שוכרים בדיור הציבורי שהעבירו או שילמו דמי מפתח איננו תמיד ברור. ברבות מהדירות הציבוריות בישראל, השוכרים מתגוררים בהן במשך עשרות שנים, לעיתים משנות ה-50 וה-60, וחלקם אף רכשו אותן בתשלום דמי מפתח מסוימים או בדרך של הסדרים עם הדיירים הקודמים. למרות זאת, מבחינה משפטית הדירה נותרה בבעלות המדינה. הדבר יוצר מצב בו הדיירים חשים בעלות על הנכס – שכן שילמו עליו סכום חד-פעמי לא מבוטל, השקיעו בו, ולעיתים גם גרים בו דורות – אך החוק רואה בהם שוכרים בלבד, מה שמוביל לעימותים במקרה של פינוי, העברה בין דורות או מכירה לא מורשית.

ככל שחולפות השנים, כך גוברת המודעות הציבורית למורכבות שמייצר מנגנון דמי המפתח בדיור הציבורי. רבים מהדיירים רואים בעצמם "בעלי זכות", במיוחד אם שילמו דמי מפתח, ואילו הרשויות טוענות שמדובר בהסדר שכירות בלבד עם תנאים סוציאליים. בתי המשפט נדרשו לא אחת להכריע בשאלות של ירושה, מכירה או פינוי של דירות שדייריהן שילמו דמי מפתח, והפסיקות אינן תמיד אחידות.

השפעות הרגשיות והחברתיות של ההסדרים הקיימים

הסוגייה של דיור ציבורי דמי מפתח אינה רק עניין טכני או משפטי. מדובר בשאלת צדק חברתי מהמעלה הראשונה. לא אחת מוצאים את עצמם אנשים מבוגרים, עולים חדשים לשעבר, משפחות מרובות ילדים או נכים, נאבקים לשמור על הזכות להישאר בדירתם לאחר שנים ארוכות, רק כי לא הוסדר מעמד הבעלות שלהם או לא ניתן להם לרכוש את הנכס. במקרים מסוימים, כאשר אחד מבני המשפחה נפטר, המדינה או החברה המשכנת דורשות את פינוי הדירה, למרות שהדיירים השקיעו בה ממון רב ואף שילמו דמי מפתח.

התחושות הקשות בקרב הדיירים נובעות מתחושת חוסר וודאות משפטית, חוסר אונים כלפי מוסדות המדינה, ולעיתים אף תחושת נישול. כאשר מתברר להם שזכויותיהם אינן מוכרות על אף תשלום של דמי מפתח בעבר, נוצרת תחושת חוסר צדק עמוקה. בהתאם, רבים מעוניינים לקבל תמיכה וסיוע משפטי על מנת להסדיר את הנושא. אם גם אתם זקוקים לעזרה, אל תחכו, פנו עוד היום למרכז לזכויות הדייר וצוות המומחים שלנו יעניק לכם תמיכה מקצועית.